מונחת בפני מחלוקת, אשר התעוררה בין מפרק חברת גיבור ספורט אקטיב בע"מ לבין כונס הנכסים הרשמי. עיקרה של המחלוקת הינה בבקשת תוספת שכר-טרחה בגין מה שמכנה המפרק "גביה אוטומטית". כונס הנכסים הרשמי מתנגד בחריפות לבקשה, בטענה כי היא מנוגדת לתקנות.
אלא, שבנוסף לאמור לעיל, שנראה על-פניו כמחלוקת לגיטימית בין הכונס הרשמי לבעל תפקיד, גלשה הבקשה לפסים חריגים וקשים ביותר. זאת, בעיקר בכל האמור בדרך בה בחר המפרק להביא "תרעומת" על התנגדות באת-כוח כונס הנכסים הרשמי לבקשה, והדרך בה איזכרה את הנזקים שגרם לקופה בגין בקשות לא מוצדקות, שהביאו להשתת הוצאות כבדות על קופת הפירוק, על חשבון הנושים.
כך למשל, לא זו בלבד שהמפרק התייחס להתנגדות הכונס הרשמי כ"איומים" עליו, אלא הוסיף התקפה אישית על באת-כוח הכונס הרשמי, כדלקמן:
"
לאור התנהלותה הבעייתית ובקיאותה הקלושה, מומלץ כי ב"כ הכונ"ר תצניע לכת ותשנן את הפתגם בשפת הלאדינו "
פה סגור לא תופס זבובים". (ההדגשה במקור-ו.א)
על אורח התנהלות זו של המפרק, אין לי אלא להצר, וזאת אף נוכח יותר מתחושה גרידא, כי ספק אם מדובר בעניין חד-פעמי, בבחינת "עידנה דריתחא", אלא בהתנהגות בלתי קולגיאלית נמשכת של זלזול, התנשאות וגסות כלפי פרקליטה אחרת. זאת, לצערי הרב, דווקא כאשר אם נאלצים אנו להתייחס לענייני בקיאות ונכונות הטענות, הרי דווקא עמדת הכונס הרשמי היא הנכונה מן הבחינה המשפטית, ולאו דווקא עמדת המפרק. זאת, שמא בבחינת, "הפוסל במומו פוסל".
עניין לנו, למעשה,
בבקשה חוזרת של המפרק המוגשת בניגוד לתקנות
, באשר היא מבקשת לגזור שכר-טרחה מכספים שהיו מצויים ממילא בחשבון החברה בבנק. כך, תוך שהוא מתעלם הלכה למעשה מהחלטה שיפוטית קודמת, אשר לא נהפכה בערעור והפכה חלוטה, השוללת דרך כזו של בקשת שכר-טרחה.
זאת ועוד; לו אכן סבר המפרק ברצינות כי בתיקים אחרים נפסק, באורח חריג, שכר-טרחה תוך חריגה מכלל זה, היה עליו להתכבד ולצטט את אותן החלטות, תוך נסיון לנמק ולהסביר מדוע חל מה שנקבע שם אף על עניינו. אלא שאף זאת לא טרח לעשות, אלא אך אזכר את העניין בלקוניות גמורה, אגב האשמה נוספת שהטיח בכונס הנכסים הרשמי.
בשולי הדברים אעיר; הוער למפרק כבר מספר פעמים, כי יתכנו מצבים בהם בית המשפט מתרשם כי התקנות אינן עושות צדק עם בעל תפקיד אשר השקיע שעות רבות מזמנו או הביא תועלת רבה לנושים בדרך שאינה מתיישבת לכאורה עם לשון התקנות; במצבים אלו, עשוי אף עשוי בית המשפט "לפצות" בעל תפקיד כזה בעת הגשת בקשה לתוספת מאמץ מיוחד; ובוודאי כאשר מדובר בסכומים שאינם גבוהים במיוחד, כאלו המאוזכרים בבקשה זו.
אלא מאי? עיון בצרופות הבקשה, מגלה כי חלק גדול מאותם "מאמצים" עליהם מלין המפרק (אם כי לא כולם) אינם אלא נקיטת הליכי ערעור שרובם, אם לא כולם,
נדחו
; זאת, לא אחת אגב מה שמשתמע כביקורת על המפרק, ואף ובעיקר חיובו (ולמעשה, חיוב הנושים אותם הוא מייצג בתפקידו) בהוצאות כבדות.
אעיר, להסרת ספק, כי אין מדובר אך ורק בהליכים שנדונו בפני (שמא, יטען המפרק כי אף אני "מוטה" כנגדו, כפי שהוא טוען כבר עכשיו לגבי הכונס הרשמי); הוצאות בסכומים ניכרים הושתו על המפרק אף בהליך שניהל בפני כב' השופט אורנשטיין, וכן בהליכים בפני בית המשפט העליון; עניין שאינו מפריע למפרק לדרוש - מראש ולא בפעם הראשונה - כי אתן לו זכות ערעור
מראש
(!!) על החלטתי, וזאת טרם שניתנה, ובוודאי טרם שטרח לקראה.
במלוא הכבוד הראוי למאמציו של המפרק, יש לתהות מה תגמול מגיע ל"מאמץ מיוחד", שסופו אינו אלא פגיעה חוזרת ונשנית בסכום המגיע לנושים; ובוודאי טוב יעשה המפרק, אם וכאשר יגיש בקשה לתוספת כזו, כי ימנע משרבוב "מאמצים" כאלו אל תוך העילות המזכות אותו,לכאורה, בתוספת מאמץ מיוחד; וזאת בלשון המעטה, ובלא צורך לשוב ולהזקק ל"פתגם" הבלתי ראוי והבלתי הולם ששרבב הוא עצמו אל תוך כתבי הטענות.
אי לכך, דין בקשת המפרק להדחות.
עתה, לא נותר אלא לדון בצעד החריג בו נקט כונס הנכסים הרשמי עצמו, כתגובה על מה שנחזה לדברי בלע, כמו גם התנהלות המפרק באורח כללי; זאת למצער לשיטת הכונס הרשמי עצמו. נוכח האמור לעיל, עותר הכונס הרשמי לחייב את המפרק בהוצאות אישיות.
בנסיבות המקרה, ובכדי לאפשר למפרק לקבל את יומו בבית המשפט, תקבע המזכירות מועד לדיון בסוגיה זו, במעמד המפרק
אישית
וכונס הנכסים הרשמי, ובו תידון הבקשה יוצאת הדופן דנן, כמו גם - במידת הצורך - המשך כהונתו של המפרק. אין ספק, כי במצב הדברים שנוצר, ראוי אף ראוי ליתן למפרק זכות טיעון, טרם שיהיה מקום לפסוק באמור לעיל.
המזכירות תודיע את החלטתי ותקבע דיון כאמור לעיל, בסיפא להחלטה זו.
ניתנה היום, ו' שבט תשע"ג, 17 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.